ראשי » נפגעי הכבישים הפכו לנורמליים בבריטניה. אבל יש דרך אחרת

נפגעי הכבישים הפכו לנורמליים בבריטניה. אבל יש דרך אחרת

פרסומת
תכנון תשתיות רפואיות


כריס בורדמן השיג הרבה דברים: אלוף אולימפי, איש עסקים מצליחראש קונגו נסיעות פעיל. אבל בחדר ועדה מעורפל בפרלמנט ביום שני בערב, הוא דיבר בתפקיד שונה מאוד אך רגיל מדי: קרוב משפחתו השכול של מישהו שנהרג בכבישים.

מדבר בפומבי בפעם הראשונה על מותה של אמו, קרול, אשר נדרסה בשנת 2016, בעודו רוכב על אופניים בצפון ויילס על ידי נהג טנדר שזה עתה דיבר בטלפון, בורדמן סיפר על בריצה שלו לבית החולים בצ'סטר מצרפת לאחר שנודע לו החדשות.

"הם בעצם שמרו אותה בחיים עד שחזרתי," הוא אמר, קולו נשבר מרגשות. "הבן שלי הסיע אותנו הביתה. אבי יילל מצער. והוא אף פעם לא התאושש מזה. ושמרתי אותו בקופסה במשך שבע שנים".

בורדמן היה בהשקת דו"ח פרלמנטרי על האופן שבו המשטרה ובתי המשפט מטפלים באנשים שסבלו מאלימות בכבישים, בין אם קורבנות ובין אם קרובי משפחה, ומה ניתן לעשות.

הדוח חובר על ידי הקבוצה הפרלמנטרית של כל המפלגות בנושא הליכה ורכיבה על אופניים מכיל 10 המלצותשאמנם נחשב וצנוע יחסית, אך עשוי להיות בעל אפקט טרנספורמטיבי אם ייושם.

הוויכוח על איך לגרום ליותר אנשים לרכוב על אופניים, כמו גם הליכה והליכה בגלגלים, מתמקד לעתים קרובות בשאלות של תשתיות, כולל שבילי אופניים, שכונות דלות תנועה ואמצעים אחרים.

אבל ההקשבה לבורדמן ולחוויות של אחרים בהשקת הדו"ח הביאה את העובדה שהתנאים בכבישים שכבר יש לנו חשובים לא פחות.

סקר אחר סקר הראה זאת הסיבה הגדולה ביותר לכך שאנשים לא רוצים לרכב על אופניים היא סכנה נתפסת. ומי שהעז לרכוב על אופניים בכבישים לא ממוגנים, יגלה במהרה שחלק גדול מהסכנה הזו נובע מאי חוקיות גרידא, לא פחות מהחלק העצום של הנהגים שדוהרים במהירות, בעיקר בכבישי מגורים.

זה מוביל אותנו בצורה מסודרת לגורם האחר המודגש בדו"ח, ולתגובתו אליו: יללות הזעם אם אנשים מציעים בנימוס שאנשים עלולים להוות פחות סכנה לאחרים כשהם נוהגים.

לפני השקת הדו"ח, היחידה מבין 10 המלצות שהודגשו בתקשורת הייתה הרעיון להסיר את מה שנקרא סובלנות בעבירות מהירות, לפיה אתה יכול כעת לעבור כ-10% פלוס 2 קמ"ש מעל הגבול ולא להיענש.

בדו"ח נטען כי הדבר יצר "אמונה שאין צורך להתייחס לחוקי התעבורה ברצינות", במיוחד על עבירת הנהיגה הנפוצה ביותר של נהיגה במהירות מופרזת, שהיא גם זו שעלולה לגרום לרוב הרוגים והפציעות.

לפני השקתו, התבקשתי להמשיך לתחנת רדיו כדי לדון "האם באמת יש לקנס נהגים על שהם עוברים 1 קמ"ש מעל הגבול, ואם זה מראה שיש מלחמה על נהגים".

הסכמתי, ועשיתי כמיטב יכולתי להצביע על המוזרות של הסובלנות הזו כלפי אלימות יומיומית בדרכים. באיזה תחום אחר בחיים, שאלתי, האם פעילות שביום ממוצע הורגת חמישה אנשים ופוצעת יותר מ-80 פצועים קשה תטופל כרגיל, כאשר ניסיונות לבלום את האגרה הזו יראו התערבות ממלכתית של מטפלת?

כדאי לזכור שמאות החיים המשתנים מדי יום על ידי אלימות בכבישים לא תמיד כרוכים במוות. רגע לפני שבורדמן דיבר, יאיר שחר, אב לשלושה ילדים בלונדון, הסביר בשקט כיצד נהג שיוצא מכביש צדדי רכב ישירות מעליו ועל אופניו.

שחר כמעט מת, שהה חודשים בבית חולים ובריאותו לעולם לא תהיה כפי שהיא. עד שיצא מבית החולים, נודע לו שהנהג שוחרר בקנס ונאמר לו לעבור קורס מודעות לנהיגה.

פחות או יותר מדי יום, החלטות המשטרה ובתי המשפט מעבירות את המסר המרומז הזה שנהיגה גרועה ואפילו מסוכנת היא רק אחד מהדברים האלה ועלולה לקרות לכל אחד.

אחת ההמלצות הכלולות בדו"ח היא לרסן מאוד את יכולתם של נוסעים חוזרים השומרים על רישיונם גם לאחר שצברו 12 נקודות בטענה ל"מצוקה חריגה". כמעט רבע מהאנשים שהגיעו לסף הזה טוענים זאת בהצלחה, נכתב בדו"ח, וציין כי כעת ברור שזה לא למקרים חריגים.

מדובר בסוגיה מבנית ארוכת טווח, ולמרות ששר המשפטים הנוכחי, אלכס גיר, הוא יו"ר משותף לשעבר של קבוצת הרכיבה מכל המפלגות, אף אחד לא עוצר את נשימתו לפעולה מיידית.

אבל כדאי לזכור זאת. החברות המודרניות נרמלו את הנפגעים בדרכים. אבל הם לא נורמליים. וניתן לשנות אותם.



קישור לכתבת המקור – 2023-09-12 13:07:11

Facebook
Twitter
LinkedIn
Telegram
WhatsApp
Email
פרסומת
מנורות לוטרינרים
פרסומת

עוד מתחומי האתר