![]() | העסק הזה מלא עד אפס מקום באמהות לא מציאותיות. אמהות שחשבו שהתחת שלהן יזדקן כמו יין. אם אתה מתכוון שזה הופך לחומץ זה כן. אם אתה מתכוון שזה משתפר עם הגיל, זה לא משתפר”. |
למי שאולי לא יודע – זה ציטוט מתוך “Pulp Fiction” של קוונטין טרנטינו. סצנה שבה הגנגסטר מרצ’לוס וואלאס מרצה למתאגרף המזדקן בוץ’ על “עובדת המלך הקשה של החיים” היכולת הזו לא מחזיקה מעמד.
עוד באוקטובר 1994, כאשר “Pulp Fiction” יצא לאקרנים בנורבגיה הייתי בן 18. רצתי באופני הרים במשך שנתיים, והתחלתי לשנה אחרונה די מוצלחת בג’וניור, במקום השני ב-DH באליפות המדינה, ובחרתי את הניצחון הראשון שלי בסבב של סדרת נקודות ארצית. ב-Fast Forward כמה שנים היה לי קדנציה משנת 1997 עד 2001 שבה רצתי הרבה, כולל גביעי עולם, ובסופו של דבר נאלצתי להשלים עם העובדה שהייתי “אחד מה הרבים”: אחד מהרבים שהם די טובים אבל לא מספיק טובים. בניגוד לאחד הבודדים שיש להם את החבילה המלאה של מיומנות, כושר ויכולת מנטלית להצליח ברמה בינלאומית.
בתום חמש השנים האלה, הייתי די שרוף על מירוצים. במשך כשלושה שבועות… לאחר מכן, התארגנתי מחדש וביליתי את 8 השנים הבאות בהמון כיף במירוץ בין האזרחים הנורבגיים לצד לימודים להיות פסיכולוגים ומשנת 2007 ומציאת עבודה כאחד. 2009 הייתה השנה האחרונה שלי במירוץ בתחרות DH, ובגיל 33 כבר הייתי קצת ותיק במקום. מאז ואילך, נראה שהזמן פשוט טס עם שני ילדים, מגדיל את תחומי האחריות בעבודה וכו’, אבל עדיין רוכב מתי שאני יכול, ורץ מדי פעם באנדורו כשהזמן מאפשר. אז כן, בן 46 עכשיו, רוכב ומרוץ על אופני הרים (בתור פרטי) כבר 30 שנה. איך התחת שלי מזדקן…?
רכיבה עם החברים שלך אף פעם לא מזדקנת.
הציטוט הזה של Pulp Fiction, וההרהורים שלי סביבו היו ההשראה לרצון לעשות עריכה שמציגה איך עבור חברי סוון ואני, הרכיבה כאנשים בגיל העמידה היא הרבה על מציאת האיזון בין קבלת היכולת הזו תדעך תוך כדי חגיגת שמחה וגאווה ילדותית שאנו מרגישים בכל פעם שאנו תוקעים קו מסובך, שולחים קפיצה מפחידה או סתם פונים קצת יותר מהר מאשר בריצה האחרונה שלנו.
לצופים בקבוצת הגיל שלי – אני מקווה שתמצאו אלמנטים שתוכלו לזהות ולהזדהות איתם. עבור צופים צעירים יותר יש לי שאיפה לעורר השראה ולהשרות “תקווה לעתיד”: במהלך השנים נתקלתי בעצמי ברוכבים מבוגרים שעדיין נקרעו ודרך זה הראו לי שהחיים כ”ספורטאי ספורט קיצון” לא חייבים להסתיים בגיל 35 או 40 או בכל גיל שאולי האני בן ה-18 שלי נחשב “עתיק”. אם דרך העריכה הזו אני יכול להיות הרוכב המבוגר הזה למישהו, זה יהיה מאוד מגניב!
יומיים של רכיבה וצילומים בהלינגדל נורבגיה.
אה – ויש דבר אחד שמאוד שונה כשאתה בן 46 ורוצה לערוך לעומת כשאתה – נגיד בן 21: כמבוגר, לא היה לי חבר עם מצלמה והרבה זמן פנוי בידיים שלו. מוכן לבוא לצלם ולערוך רק כי זה דבר שכיף לעשות. אז כדי שזה יקרה, גייסתי את הכישרונות של מגנוס גרונברג (צילום/במאי) ולארס סטורהיים (צילום/עריכה). רכיבות Hallingdal, Vertical Playground, Sweet Protection ו-Plan A Sykler השתלבו כולם כך שהחבר’ה קיבלו תשלום עבור העבודה. תודה ל-Tveit Eiendomsutvikling שהשאיל לנו בקתה יפה לסוף השבוע. צעקה גדולה לכל המעורבים!
קישור לכתבת המקור – 2022-11-06 10:00:00